Daf 85b
אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף: שָׁאנֵי קוּנָּמוֹת, הוֹאִיל וְאָדָם אוֹסֵר פֵּירוֹת חֲבֵירוֹ עָלָיו, אוֹסֵר נָמֵי דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לְעוֹלָם עָלָיו.
Rachi (non traduit)
ושאני קונמות וכו' ה''ג אמר לי' בשלמא אדם אוסר פירות חבירו עליו. די''ל יאסרו פירות חבירו עליו אלא יאסור דבר שלב''ל על חבירו שבאיזה ענין יש בו כח לכך שהרי אין בו כח לאסור פירות חבירו על חבירו להכי נמי פירות מעשה ידיה הויין של בעל והיאך יכולה לאוסרן עליו הואיל שלא באו לעולם:
אלא אמר רב יוסף. לעולם קסבר שמואל אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם:
Tossefoth (non traduit)
שאני קונמות. דאמר רבי יוחנן דחיילי על דבר שלא בא לעולם מתוך שהוא תופס בדבר שאין סתם הקדש תופס דאדם אוסר בקונם פירות חבירו עליו ובלשון הקדש אינו אוסר דבר שלא בא לעולם משא''כ בהקדש והשתא ס''ד דה''ה דתאסור האשה על בעלה בקונם כי היכי דאסרה על נפשה ואני מתיר:
וְכִי אָמְרָה הָכִי — קָדְשָׁה? וְהָא מְשַׁעְבְּדָן יְדַיהּ לְבַעַל! דְּאָמְרָה: לְכִי מִגָּרְשָׁה. הַשְׁתָּא מִיהַת לָא מִגָּרְשָׁה, וּמִמַּאי דְּכִי אַמְרַהּ הָכִי מַהְנְיָא?
Rachi (non traduit)
וממאי דכי אמרה הכי מהני. ואע''ג דאיתה תחת הבעל:
דאמרה לכי מגרשה. יקדשו דכל זמן שהיא ברשותו אינו אוסרתן ואהכי אי לא מיפר מהשתא חיילא קדושה עלייהו ואי מגרשה והדר נסיב לה מיתסרן עליו מעשה ידיה:
ומי מקדשן והא משעבדין ידיה לבעל. דהשתא הוי דומיא דאוסר פירות חבירו על חבירו:
Tossefoth (non traduit)
דאמרה לכי מגרשה. יהיו קדושים - ומנא תימרא דכי אמרה הכי מהני - כיון דאילו השתא לית ליה רשות לאיקדושי היכי קדוש לקמיה ובפרק אע''פ גרסינן ומי איכא מידי דמעיקרא לא קדוש והשתא קדוש:
והא משתעבדא ידיה לבעלה. ולא חל הקדש:
אֶלָּא אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: בְּאוֹמֶרֶת ''יִקְדְּשׁוּ יָדַי לְעוֹשֵׂיהֶן'', דְּיָדַיִם הָא אִיתַנְהוּ בָּעוֹלָם.
Rachi (non traduit)
יקדשו ידי לעושיהן. דידים איתנהו בעולם דהיינו אוסר פירות חבירו עליו:
Tossefoth (non traduit)
באומרת יקדשו ידי לעושיהם. דידים איתנהו בעולם הרי הוא כמי שהמלאכה נמי היה בעולם:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: בִּשְׁלָמָא אָדָם אוֹסֵר פֵּירוֹת חֲבֵירוֹ עָלָיו, שֶׁהֲרֵי אָדָם אוֹסֵר פֵּירוֹתָיו עַל חֲבֵירוֹ. אֶלָּא יֶאֱסוֹר דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לְעוֹלָם עַל חֲבֵירוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין אָדָם אוֹסֵר פֵּירוֹת חֲבֵירוֹ עַל חֲבֵירוֹ!
Tossefoth (non traduit)
בשלמא אדם אוסר פירות חבירו. אע''פ שאינו שלו שכן אדם אוסר פירותיו על חבירו וחבירו אינו ברשותו אע''פ דדבר האסור אינו ברשותו יאסור דבר שלא בא לעולם על חבירו שכן אין אדם אוסר פירות חבירו על חבירו [וקונמות מעשה ידיה] דמתניתין אינה בעולם והיכי מצי אסרה לבעל:
לֵימָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי בְּהַעֲדָפָה. אִי נָמֵי: הֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא. אִי נָמֵי: (אֵין) הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא!
Rachi (non traduit)
לימא הלכה כרבי עקיבא. דמוקי לטעמיה משום העדפה אלא מדקאמר הכי ש''מ כדאשמעינן מעיקרא ולעולם קשיא דשמואל אדשמואל:
Tossefoth (non traduit)
הכי גריס רבינו חננאל ולימא הלכה כרבי יוחנן בן נורי להעדפה וא''נ אין הלכה כר' עקיבא א''נ הלכה כת''ק:
וְכִי תֵּימָא: כִּי קָאָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי — עַל הַעֲדָפָה הוּא דְּקָאָמַר.
Rachi (non traduit)
וכי תימא כי אמר שמואל הלכה כרבי יוחנן בן נורי בהעדפה. כלומר הלכה כר' יוחנן ב''נ דאמר יפר והיינו טעמא דיפר משום העדפה ולא משום גירושין:
Tossefoth (non traduit)
וכי תימא כי אמר שמואל הלכה כרבי יוחנן ב''נ להעדפה. כלומר בדין דפליג רבי יוחנן ב''נ במתניתין ארבי עקיבא דאמר שמא תעדיף דסבר דהעדפה הויא לעצמה ורבי יוחנן בן נורי סבר דהויא לעצמו ובהך דינא פסק שמואל כר' יוחנן אבל ודאי לא סבר דקדשה מעשה ידיה כלל דאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם:
הֲרֵי זוֹ עוֹשָׂה וְאוֹכֶלֶת. וְהַמּוֹתָר — רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הֶקְדֵּשׁ, רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר: חוּלִּין. וְאָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר. אַלְמָא אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לְעוֹלָם.
Rachi (non traduit)
ואמר שמואל. התם הלכה כר' יוחנן הסנדלר דתקנו לה חכמים מעה כסף תחת מותר מעשה ידיה דאי במעלה לה אפילו בחייה שלו היא וקשיא דשמואל אדשמואל:
ור' יוחנן הסנדלר אומר חולין. דקסבר אין אדם יכול להקדיש דבר שלא בא לעולם לכשיבא לעולם לא יהא שלו אלא לאחר זמן:
והמותר ר''מ אומר הקדש. דקא סבר אע''ג דמעשה ידיה אינו יכול להקדיש הואיל ואינה ניזונית משלו מ''מ מותר על מזונותיה יכול להקדיש שיהא קדוש לאחר מיתתה:
גמ' הרי זו עושה ואוכלת. לדברי הכל ואמרינן התם במסכת כתובות בפרק אע''פ דבשאין מעלה לה מזונות קא מיירי ואמרי' עושה ואוכלת פשיטא דכיון דאין מעלה לה מזונות ודאי עושה ואוכלת דממאי מתפרנסת ואמרי' סיפא איצטריכא ליה למיתני:
Tossefoth (non traduit)
חולין. שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם:
והמותר ר''מ אומר הקדש. [איכא] דאמר התם שאינו מעלה לה מעה כסף ולא מזונות ומותר אינו קדוש אלא לאחר מיתה ואיקדוש הכל ומותר ר''ל מה שישתייר לאחר מיתה שלא אכלה:
עושה ואוכלת. שאין מעשה ידיה קדוש על פיו ובפרק אע''פ (כתובות דף נח:) מפרש שמעלה לה מזונות ולא מעלה לה מעה כסף ומעה כסף תחת מעשה ידיה ומזונות תחת מותר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source